גמרא
פירוש
תָּנוּ רַבָּנַן יֵשׁ חוֹלֵץ לְאִמּוֹ מִסָּפֵק לַאֲחוֹתוֹ מִסָּפֵק לְבִתּוֹ מִסָּפֵק.
כֵּיצַד אִמּוֹ וְאִשָּׁה אַחֶרֶת וְלָהֶן שְׁנֵי זְכָרִים וְחָזְרוּ וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים בְּמַחֲבֵא וּבָא בְּנָהּ שֶׁל זוֹ וְנָשָׂא אִמּוֹ שֶׁל זֶה וּבְנָהּ שֶׁל זוֹ נָשָׂא אִמּוֹ שֶׁל זֶה וּמֵתוּ בְּלֹא בָּנִים זֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְזֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן נִמְצָא כׇּל אֶחָד וְאֶחָד חוֹלֵץ לְאִמּוֹ מִסָּפֵק.
לַאֲחוֹתוֹ מִסָּפֵק כֵּיצַד אִמּוֹ וְאִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁיָּלְדוּ שְׁתֵּי נְקֵבוֹת בְּמַחֲבֵא וּבָאוּ אֲחֵיהֶן שֶׁלֹּא מֵאוֹתָהּ הָאֵם וּנְשָׂאוּם וּמֵתוּ בְּלֹא בָּנִים חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן נִמְצָא חוֹלֵץ לַאֲחוֹתוֹ מִסָּפֵק.
לְבִתּוֹ מִסָּפֵק כֵּיצַד אִשְׁתּוֹ וְאִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁיָּלְדוּ שְׁתֵּי נְקֵבוֹת בְּמַחֲבֵא וּבָאוּ אֲחֵיהֶן וּנְשָׂאוּם וּמֵתוּ בְּלֹא בָּנִים זֶה חוֹלֵץ לְבִתּוֹ מִסָּפֵק וְזֶה חוֹלֵץ לְבִתּוֹ מִסָּפֵק.
תַּנְיָא הָיָה כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ועובד כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ועובד כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ועובד כוכבים״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
שני זכרים במחבא. והוא אחד מהם, ולהם שני זכרים ודאין, כגון רחל אשת יעקב שהיה לה יוסף ממנו, וחנה אשת ראובן שהיה לה חצרון. וחזרו וילדו שני זכרים במחבא, ומתו יעקב וראובן. ובא יוסף בנה של רחל ונשא חנה אמו של חצרון, וחצרון נשא את רחל, ומתו יוסף וחצרון, ונפלו לפני התערובות, רחל לפני בנה של חנה שהוא אחי חצרון, וחנה לפני בנה של רחל. ומתוך שאין ידוע מי בנה ומי יבמה צריכה חליצה משניהם. נמצא כל אחד ואחד חולץ לאמו מספק. כתב ר״ש1 הכי גרסי׳ אמו ואשה אחרת שילדו שתי נקיבות במחבא ועמדו שני אחין מן האב ונשאום חולץ לאחותו מספק. כך היא שנויה בתוספתא2. (שני) [שתי נקיבות]. נשאת תחלה לראובן וילדה לו בן והיו לו שני בנים מאשה אחרת, ומת ונשאת [וילדה] עם אשה אחרת, כל אחת ואחת נקיבה, ואין ידוע איזו בת מי. ונשאו לשני בני ראובן שהם רחוקים, ומתו שני בני ראו[בן]. זה שהוא בן ראובן חולץ לשתיהן, והאחת ודאי אחותו, אעפ״י כן חולץ לכל אחת ואחת, דשמא הך זקוקתו ואידך אחותו. והואיל ולא ידעינן מאן זקוקתו ומאן אחותו חליץ לתרויהו. אחיו. של בעל, ואם היה מכיר בתו היתה פטורה.
שלקח. מן הגוי, דבנים שילדה תחת הגוי הם גוים ולא עבדים, כדדרשי׳3 ולא הם קונים זה מזה. שחרר השפחה. והרי היא ישראלית.
ולהן בן. שהוא גוי, שנולד כשהיתה תחת הגוי, ולא קנה הבן. ואם כתב לו כל נכסיו קנאן, והעבד שהוא אביו הוא בכלל נכסיו, ואם אמו תובעת כתובתה יכול למכור אביו. ופי׳ וכתב כל נכסיו במתנת שכיב מרע, שלא קנה עד לאחר מיתה, ומשועבדים הנכסים לכתובה, שהרי נתחייבו בה הנכסים כשמת. דאי במתנת בריא אפי׳ לר׳ מאיר דאמ׳ כתובה נגבית מן המטלטלין, אי עבדא כמטלטלי דמי היכי גביא כתובתה ממטלטלי בתר דיהבינהו, הא קיימ׳ לן4 עשה שורו אפותיקי ומכרו אין בעל חוב גובה ממנו. אלא ש״מ דמתנת שכיב מרע היא. ושמעת מינה דמתנת שכיב מרע במטלטלין כירושה שויוה רבנן ובעל חוב גובה מהם לתקנת הגאונים, כמו שכתבנו פרק יש נוחלין. וליכא למימר דקסבר ר׳ מאיר דכי היכי דמטלטלי משתעבדי לכתובה וגביא להו מיתמי, הכי נמי גביא להו מן הלקוחות, דאי גביא להו מן הלקוחות כל שכן דגביא מן המעות שהיה חיב לו אחיו. ובהדיא אמרי׳ בפרק האשה שנפלו לה נכסים5 דאפי׳ לר׳ מאיר לא גביא מיניה כלום בבריתא דמי שהיה נושה באחיו מנה וכו׳. כולה. הך בריתא דיש מוכר סופא דקמיתא היא. ואתא לאשמועי׳ דמטלטלי משתעבדי לכתובה, דהכי סבירא ליה בהאשה שנפלו6. כמקרקעי. ואפי׳ למאן דאמ׳ מטלטלי לא משתעבדי לכתובה יכול למכרו, דתורת קרקע יש לו. הני מתניתא דלאו כהלכתא נינהו, דהא קיימ׳ לן7 גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר. וקיימ׳ לן8 דמדינא מטלטלי לא משתעבדי לכתובה. מיהו תקנת הגאונים היא דמטלטלי משתעבדי. וקיימ׳ לן9 הלכה אין גובין מן העבדים.
כשירין. ודאין. חולץ. תחלה, ואחר כך מיבם מה נפשך, אם יבמתו היא כדין יבם, ואם אשת בן אחיו היא שריא ליה דהא חלץ לה יבמה. בולד שפחתה. ונמצא אחד מהם כהן ואחד עבד. אוכלין. דעבד כהן אוכל. חלק אחד. מפרש בגמ׳.מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה)
הערות
1 ד״ה ה״ג לאחותו.
2 פי״ב ה״ב.
3 לעיל מו, א.
4 ב״ק יא, ב.
5 כתובות פא, ב
6 שם.
7 ראה רמב״ם הל׳ איסו״ב פט״ו ה״ג-ד, תוס׳ לעיל טז, ב ד״ה קסבר.
8 כתובות סט, ב.
9 ב״ק יא, ב.
הערות
Gemara
Peirush